|
מהות השבת היא המתנה החשובה
ביותר ובעלת הערך הגדול ביותר, שקיבל האדם מאת אלוהיו. בשורות
הבאות נבהיר ונוכיח כל מה שרוצים לדעת על התהליך האלוהי הנפלא
והחשוב הזה.
לאדם ייעוד אלוהי המבוסס על מימושו ויישומו של הטוב האמיתי. בהיותו
יצירה לא מושלמת המבצעת מטבעה את הטוב ואת הרע, יש לו קושי משמעותי
לממש ייעוד זה. האל, אשר ברא את היקום לפי העיקרון של הטוב ביותר,
העניק לאדם את כל הכלים הדרושים לכך.
התחלת התהליך האלוהי
ל שיפור
נפשי נכון
אם הכלים המביאים ל תפקוד משופר ונכון של אדם קיימים בו, ועקב חולשתו
אינם מופעלים כראוי, הגיוני להניח שכבודו סיפק תהליך כזה
ועודד אותנו
להתחיל בפיתוחו .
איפה אם כן
התחלת תהליך זה עשוי להימצא? עקב חשיבותו המכריע , הגיוני לחפשו באירוע האלוהי
החשוב ביותר לאדם, שהוא התגלותו החד-פעמית לפני עם ישראל על הר
סיני.
האם באירוע חשוב מאוד זה לא הותיר אלוהים מתנה כלשהי, אוצר כלשהו,
מסר חבוי כלשהו, שאם יזוהה ויובן הוא יהווה את התחלת
התפתחותו הרוחנית הנכונה של האדם ויסלול את הדרך ל תפקוד משופר ונכון ועקב כך למימוש יעיל של תכליתו?
מהו הדבר בעל הערך הרב ביותר שקיבל
האדם במאורע יוצא דופן זה? עשרת הדיברות, כמובן. ומה הוא הדיבר
החשוב ביותר? השבת, כמובן. לאחר בחינה מעמיקה נמצא, ש דיבר השבת
מכיל את התחלת ההתפתחות הרוחנית המוזכרת .
כן, לשמחתנו קיבלנו מבוראנו מתוך אהבתו אלינו תהליך כזה לפני שנים
רבות, תהליך שהוא אמנם נסתר, אבל בהחלט ניתן לגלותו. תהליך המחכה
שיגלוהו ויישמוהו בצורה נכונה.
לפי כל זה ניתן לומר, שמהות השבת היא המתנה החשובה ביותר ובעלת
הערך הגדול ביותר, שקיבל האדם מאת אלוהיו. בשורות הבאות נבהיר
ונוכיח כל מה שרצינו לדעת על תהליך אלוהי
נפלא וחשוב זה.
השבת
דיבר השבת מופיע בתורה בשני מקומות: שמות, כ', 11-8 ו- דברים, ה',
15-12.
לפני כניסתנו לפרטים נצטט את דיבר השבת
על-פי ספר שמות. את התוספות שנמצאות בספר דברים נסמן בלבד.
"זכור את יום השבת לקדשו.
ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, וביום השביעי שבת לה' אלוהיך, לא
תעשה כל מלאכה, אתה בנך, בתך, עבדך, אמתך, בהמתך וגרך אשר בשעריך.
כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר בם וינח
ביום השביעי, על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו".
התהליך המוזכר מכיל ארבעה חלקים:
1.
קידוש השבת: "זכור את יום השבת לקדשו".
2.
המנוחה שביום זה.
3.
זכירת יציאת מצרים (דברים ה, 15-14).
4.
הפעילות הרוחנית החוזרת בכל שבת.
קידוש השבת
מה רצה אלוהים להשיג בכך שהאדם יקדש את יום השבת? כנראה דבר שלא
ניתן להשיג רק על-ידי קידוש האל את יום השביעי. ייתכן סוג של אפקט
שרק האדם מסוגל ליצור.
המטרה האמיתית של קידוש השבת על-ידי
האדם היא ליצור סביבו סוג של אווירת קודש, אשר תביאהו לשהות לאורך כל השבת
במצב מדיטטיבי
מאוד מיוחד,
מצב
a
מיוחד,
אשר יביא בעקבותיו להמסת
הסתימות
הנפשיות למיניהן ועקב כך תאפשר לאדם את
המשך שיפורו הנפשי על כל המשתמע מכך
אני משוכנע, שאם הקידוש יעשה נכון, תיווצר סביב המקדֵש
האווירה אשר תעפיל שיפור נפשי זה .
העובדה שהקידוש ממוקם בראש הדיבר, מצביעה על חשיבותו ושבלעדיו יש
סיכוי סביר, שכל מה שיש לשבת להציע לא יצא לפועל. יש לראות בקידוש
ההדק שבעזרתו ייכנס האדם למצב המדיטטיבי המוזכר. ומתי
הוא הזמן המתאים ביותר לקדש את השבת? התשובה לכך תהיה - עם כניסתה.
מנוחת
השבת
המנוחה דרושה לאדם כדי לאפשר לו את הכניסה והשהייה בקודש של השבת,
על כל המשתמע מכך. כלומר, עליו להתרחק ולהיפרד מבחינה רוחנית
ומעשית מהפעילויות המתקיימות בשאר ימי השבוע.
ההפרדה הגופנית:
היא הפרדה מהמעשים השונים שהאדם מבצע בימי חול.
ההפרדה הרוחנית:
היא הפרדה ממתחים, לחצים, סכסוכים, והטרדות הקיימים גם הם בימי חול.
כניסה
טיפוסית לקודש בערב שבת
ניתן להיכנס לקודש על-פי השלבים הבאים:
1. ההפרדה בין קודש לחול -
א. התרחקות האדם מהעשייה שבימי חול.
ב. התרחקותו מהמתחים שבימי החול והשריית רוגע ושלום עם
עצמו.
2. הרגשה ראשונית של קדושה עקב ההיזכרות בקידוש השבת
על-ידי אלוהים.
3. קידוש השבת על-ידי האדם באווירת קודש התחלתי זה.
4. כניסת האדם לאווירת קודש עמוקה, שהיא המצב
המדיטטיבי המיוחד המוזכר.
פרטים
נוספים הקשורים בשבת
הזכרת יציאת מצרים
אלוהים ציווה להיזכר אחת לשבוע ביציאת מצרים ודווקא בשבת, כדי
להביא להמסת תחושות העבדות, ובכך להעלות את ה ערך ה עצמי באדם.
האווירה המיוחדת של שבת קודש אידיאלית לכך.
למה הוצע לאדם תהליך שיפור בעל תדירות שבועית?
בהתבסס על העיקרון, כי מה שקיבלנו מבוראנו הוא הטוב והנכון ביותר,
הרי שתדירות זו תספק לנו את הפיתוח הטוב ביותר, אם נביא גם בחשבון
שהוא מתפרש לאורך חיי אדם.
מהו מהות הביטוי "שמירת
שבת"?
לפי כל מה שנאמר עד עתה, התשובה היחידה, היא לשמור על מהות השבת,
כלומר, על קידוש השבת והמשתמע ממנה. הביטוי "שמור את יום
השבת לקדשו" בעשרת הדיברות שבספר דברים מצביע בבירור על מה צריך
האדם לשמור בשבת.
הסיבה המשוערת של העונשים הכבדים על אי-"שמירת שבת"
שמירה זו, מהווה את ראשית התהליך האלוהי של מימוש תכלית האדם, ולכן
זוהי פעילות בסיסית חשובה מאוד. כדי להעלות את סיכוי מימושה, היציג האל עונשים כבדים אלה.
שבת הבריאה - מנוחתו וקידושו של יום זה על-ידי אלוהים
מה הייתה יכולה להיות הסיבה שבגללה הזכיר אלוהים בבריאת העולם את
מנוחתו וקידושו של היום השביעי (שבת)? כנראה, כדי להעביר מסר לטובת
האדם. במקרה זה מהות המסר יכולה להיות רק עידוד, כדי שהאדם עצמו
יקדש יום זה וינוח בו.
תכליתה של השבת
בשלב זה מסוגלים אנו לסכם, כי תכליתה של השבת היא להביא להתפתחותנו
הנפשית הנכונה לאורך ימים, באמצעות עיקרון השהייה
בקודש (במצב אלפה)
הדבר יביא עם הזמן להתבגרותנו הנפשית, להעלאת ערכנו העצמי, לביטוי
אהבה ולעשיית הטוב. כך יתאפשר לנו ליישם באופן יעיל את תכליתנו,
שלמענה נבראנו כפי שנבראנו.
כיצד מנחה אותנו דת ישראל שמירת שבת?
הדת מנחה אותנו לבצע את הפעילות הגלויה שבדיבר, כלומר מנוחת השבת.
לביצוע זה נקבעו כללים ברורים מאוד המגדירים איזו פעילות מותרת
ואיזו אסורה. לדאבוננו, לא קיימות הנחיות דתיות, ועקב כך גם לא
מתבצעות בפועל פעולות הקשורות ל קידוש שבת מצדו של האדם. קיים אמנם
תוכן הנקרא "קידוש", שנאמר בליל שבת ולמחרת. אולם, הוא אינו מזכיר ואינו מכיל את
הקידוש, שאמירתו על-ידי האדם תגרום להיווצרותה של אווירת הקודש. גם
בתפילות של יום שבת, קידוש שבת על-ידי האדם לא בא לידי אזכור
וביטוי. מה שכן מוזכר בתפילת השבת פעמים מספר, זה קידוש שבת הבריאה
על-ידי אלוהים.
כפי שהדבר הוסבר והוכח עד כה, ניתן
להגיע למסקנה מאוד מצערת, שעם ישראל לא מימש את מהות השבת בשום
תקופה.
למרות זאת, קיים סיכוי סביר שאדם דתי יחוש את קדושת השבת ברמה זו או אחרת כתגובה להיזכרות בקידוש
השבת על-ידי אלוהים. החזרה התקופתית של השהייה בקודש זה עשויה לספק
לאדם הדתי המשיג אווירה זו, משהו מאותה התפתחות רוחנית משופרת,
המוזכרת בפרק זה.
שיפור תפקודו של האדם באמצעות השבת
בשהייה המחזורית של האדם בקודש של השבת קיים משום תהליך מתמשך
בשיפור תפקודו הנפשי. יש לשער, שאחרי שהייה זו, האדם יתפקד בתחילת
השבוע בצורה משופרת יותר. אם ניקח בחשבון גם את קבלת הרעיונות
הנכונים בקודש - השיפור יהיה אף ניכר יותר.
השיפור יאבד מאיכותו ככל שהאדם יתרחק מהשבת. אולם אל לנו לשכוח
שבאותה עת הוא מתקרב לשבת הבאה, שבה יתרחש שלב נוסף של השיפור. עם
הזמן האדם ילך וישפר את טיב תפקודו בששת ימי השבוע. כמו כן יוסרו
ממנו הגורמים השליליים שפגמו בתפקוד זה. השיפור יתבצע על-ידי
עירוב הולך וגובר של הכרת אלפה.
הכניסה והשהיה בקודש של השבת
לפני הכניסה
בחר
לך תוכן יעיל עד כמה שאפשר, שבאמצעותו תקדש את השבת. רצוי מאוד
שהתוכן יהיה כזה שתוכל לדמיין אותו. זכור אותו.
זכור!
תוכן זה צריך ליצור את אווירת הקודש סביבך, לכן בחר אותו בקפידה.
הערה: ייתכן
שבהתחלה אווירה זו לא תהיה מושלמת לאורך כל השבת, אבל היא תשתפר
ככל שהזמן יחלוף. בכל פעם שתחוש שיצאת ממנה, תוכל לחזור אליה
באמצעות תרגיל זה. עם הזמן הופעת השבת תהווה "קוד" שיכניסך מיידית
לקודש.
הכניסה בפועל
הזמן הוא ערב שבת, אחרי שנפרדנו גופנית ורוחנית ממהותו של יום חול
והשכנו שלום עם עצמנו.
מצא
לך פינה שקטה. שב בנוח על כיסא בעיניים עצומות, כששתי רגליך נוגעות
ברצפה.
השתחרר
מהמתחים שעדיין נותרו בך.
צור
לך מצב של צורך להיכנס לקודש.
הרגש
אווירת קודש ראשונית עקב היזכרותך בקידוש השבת על-ידי אלוהים. שהה
כמה דקות באווירה זו.
קדש
את השבת עם התוכן שבחרת. דמיין וחוש את מהותו.
דמיין
וחוש שאווירת קודש נפלאה עוטפת אותך מכל עבר ומכניסה אותך למצב
מדיטטיבי עמוק יותר מאי-פעם. השלווה עמוקה יותר, האחדות עם עצמך
והסביבה מושלמת יותר. התמונות הדמיוניות שלך חדות ובהירות יותר,
יכולתך ליצור גדולה יותר, ואתה חש קרבה מיוחדת אל אלוהים.
בשהייתך ופעילותך בשבת ראה את עצמך כאישיות חיובית מתפתחת ובוגרת.
קבע שזהו המצב האמיתי. שחק תפקיד חדש זה גם בהיותך מחוץ לשבת ללא
הגבלת זמן.
פעילויותיך בשבת
אחרי שנכנסת לקודש, המשך לשהות בו לאורך כל השבת ובצע את הפעילויות
המומלצות להלן. בעיקרון, הפעילויות תהיינה כאלה שלא יוציאוך
מאווירת הקודש. נחלק פעילויות אלה לשתי קבוצות: כלליות ומיוחדות.
פעילות הכללית
תכלול פעילויות הנהוגות בשבת, בתחום השירה, התפילה, הלימוד ועוד.
הפעילות המיוחדת
תכלול את התרגילים המפורטים מטה. מומלץ לבצעם בעיניים עצומות.
יציאת
מצרים כאמצעי אלוהי המעלה את הערך העמי של האדם
התרגיל נועד להרחקת תחושת
העבדות שבאדם והעלאת ערכו העצמי באמצעות ההיזכרות ביציאת מצרים
המהווה השלמה של שמירת השבת. אפשר לבצע תרגיל זה בקבוצה, כשאדם אחד
קורא לאט ובקול ברור את התוכן, והיתר מדמיינים אותו .
ראה
את עצמך כאחד מבני ישראל הצועדים אל החופש. ראה את עמודי האש והענן
המובילים.
ראה את עצמך על חוף ים סוף
כשמרכבות ופרשי פרעה מתקרבים. ראה את עמוד האש מפריד בינם ובין
העם.
ראה את משה נוטה את ידו על
הים ובוקע אותו. החזק תמונה זו בדמיונך לזמן-מה. בחן אותה, התפעל
מהמראה הגדול הזה. חוש התרוממות רוח, שמחה ואושר
רבים.
ראה את עצמך חוצה את ים סוף
ביבשה, כשעמוד מים מימינך ומשמאלך, הבט פעם ועוד פעם על תמונה
מרהיבה זו. התפעל מגודל הנס.
ראה
מאחוריך את רכב ופרשי מצרים, כשעמוד האש מפריד ביניכם כדי
שלא יקרה לך ולבני ישראל דבר רע.
ראה
את בני ישראל ואתה ביניהם בעבר השני של ים סוף.
ראה את נטיית ידו של משה,
שיבת הים לקדמותו ואת צבא מצרים טובע בים.
חוש התרגשות גדולה, התרוממות רוח
ואושר גדול עקב הנס והחסד, שנעשו לעם בכלל ולך בפרט.
ראה את העם ואותך בתוכו כורעים
ופותחים בתפילה כתודה לנס ולחסד אלה.
חוש
שמשהו השתפר בך. חוש שהשעמום והריקנות שבך נעלמו, אופקיך התרחבו,
ואתה רואה דברים באופן ברור יותר; חוש שאתה בעל ערך עצמי גבוה
יותר; חוש משיכה אל זולתך, אתה מסוגל להעריכו, לאהבו ולעזור לו
לפתור את בעיותיו; חוש צורך להודות לבורא על כל השיפור שנוצר בך.
הערה:
תוכל ליצור לעצמך תרגילים דומים באותה המתכונת מהמאורעות
המיוחדים שבתורה וולהתנסות בהם בשבת. לדוגמה: התגלותו של האל לפני
העם בהר סיני והענקת עשרת הדיברות; התגלות האל בסנה הבוער ועוד.
היציאה מהקודש תתרחש באופן טבעי עם
יציאתנו מהשבת.מהשבת.מהשבת.
|
