|
|
|
ערך עצמי
המפתח להצלת האנושות
להיות בעל ערך עצמי גבוה, משמעו להכיל את ה מצב ה נפשי החשוב
ביותר, הן לשם השגת דימוי עצמי
משופר והן לשם מימוש תכליתנו. ערך
עצמי גבוה חשוב לנו בכל זמן, ובמיוחד כיום, כאשר האנושות עומדת
בפני בעיות הרות גורל.
בפרק זה נייצר את המפתח לאותו שער נפשי וערכי סגור, אשר עם פתיחתו
תתאפשר לנו הקפיצה הדרמטית ביותר אל העתיד, כשאנו מצוידים ביכולת
אישית גבוהה הרבה יותר, שתבטיח במידה רבה את הישרדותנו והתקדמותנו
הטבעית בדורות הבאים.
חשיבותו של ערך עצמי גבוה מתבטאת בכך, שהוא הערך המביא
להתפתחותם הטבעית, ללא התנגדות, של רוב הערכים והיכולות הרוחניים
בכלל, ושל הערכים הנפשיים המממשים את תכליתו של האדם בפרט.
כבר בתחילת הפרק אנו חשים עצמנו עומדים בפני אמצעי מרשים
ביותר של פנימיות האדם. בשל חשיבותו נכתיר אותו כערך-על.
מה למד האדם מטעויותיו במרוצת הדורות?
אפשר לסכם לימוד זה בקביעה המופיעה בספרו של שרמן "דע את רוחך":
"האנושות הקריבה קורבנות רבים במשך שנים רבות, כדי להגיע למסקנה
כה פשוטה, שיצירת גן עדן או גיהינום עלי אדמות נמצאת בידיה, ועדיין
לא למדה מספיק כדי שתוכל ליישם עיקרון זה".
בפרק זה נוכיח כי ניתן לשפר מציאות עלובה זו באופן דרמטי ביותר.
הפילוסופים שעסקו בתורת המוסר, השתדלו במשך מאות השנים
האחרונות למצוא דרך, עיקרון, שבאמצעותם יוכלו לשכנע את האדם
(שמטבעו הוא אגואיסט) שכדאי לו להיות מוסרי. לדאבוננו, טרם נמצאה
תשובה קטגורית לשאלה זו. האם הדבר אפשרי? ודאי וודאי. פרק זה יציג
ויוכיח זאת.
מודעות האדם לחשיבותו של ערך עצמי
מחד גיסא, אפשר לומר בביטחון מלא, שרוב בני האדם אינם מודעים
למהותו ולחשיבותו של אמצעי נפשי חשוב זה. ולכן מובן מדוע עשינו כה
מעט להעלאתו. מאידך גיסא, קיבלנו מבוראנו לפני שנים רבות את כל
הדרוש כדי להעלות אמצעי חשוב זה. אפשר לראות בתכנים אלוהיים
אלה תהליך מושלם המעלה את ערכו העצמי של האדם. משום מה, עד כה לא
הצלחנו לגלות די ממהותם כדי לממש תהליך חשוב עד מאוד זה.
מהם התכנים?
מדובר בשלושה ביטויים אלוהיים המסודרים לפי סדר החשיבות:
הביטוי הראשון מהווה את הסיבה להעלאת הערך העצמי על-ידי האדם.
הוא בא לעורר את הנושא, להציג את חשיבותו ואת תכליתו של הערך,
וכמו- כן, לעודד את האדם להעלאתו וליישומו (ראה בפרק המוקדש ליום
כיפור).
הביטוי השני מהווה אמצעי ראשי להעלאה של ערך עצמי בפועל .
אמצעי זה יפורט בהמשך.
הביטוי השלישי מהווה תהליך מתמשך להעלאת
הערך והפיכת ביטויו להרגל , גם הוא יפורט בהמשך.
אם נבחן תכנים אלוהיים אלה ניווכח, שכבודו מסר לידינו תוכן
מרשים ביותר לזיהויו, להעלאתו וליישומו של הערך המחזיק במפתח
להישרדותנו, להתפתחותנו ולתפקודנו הנכון לאורך ימים.
ניגודים בין הגישה האלוהית
לגישה הדתית להעלאת הערך העצמי
ברצוני להציג את אחד הניגודים החריפים ביותר בין ביטויים אלוהיים
אלה לבין פעילות דתית היומיומית.
בשעה שאלוהים, באמצעות דברו, מנסה להעלות את ערכנו העצמי, בא
הדת באמצעות התפילות ומנסה להנמיכו. היא עושה זאת באמצעות
הצגת האדם כיצור שלילי ונייח וכמוכן כחוטא תמידי, הנאלץ רוב זמנו
לבקש מאלוהיו מחילה על חטאיו ועזרה כדי להתקיים. לפיכך, הפעילות
הדתית הזו משרישה באדם ערך עצמי נמוך עם כל השלילה שבה.
אני רואה
בפעילות זו גם ניסיון לשקע את האדם בטומאה מבלי שיוכל להיחלץ ממנה.
אם כך, כיצד ניתן להסביר את העובדה שאנשי דת מסוימים פורחים
מבחינה רוחנית? לעובדה זו יש סיבות רבות. אפרט כמה מהן. עצם האמונה
באלוהים מספקת שלווה וביטחון משמעותיים, המסייעים להתפתחותו
הרוחנית והנפשית של האדם הדתי. השהייה בקודש של השבת היא פעילות
חשובה לסיוע הזה. אבל הגורם העיקרי המביא לפריחה רוחנית ונפשית הוא
איכותו של האדם. אפשר לומר, שלא משנה מה תהיה דרגת אדיקותו, הוא
עדיין לא יהיה עבד מושלם של הדת. האדם שנברא בצלם אלוהים אינו יכול
להידמות לטיפוס שפעילות דתית זו מנסה ליצור. תכונות טבעיות אלה,
יחד עם תנאי התפתחות עדיפים, שהאדם המאמין עשוי להשיג מהיותו
מאמין, הם בין הגורמים המביאים לכך, שאנשים מסוימים יפרחו רוחנית.
ערך עצמי והערכה עצמית
מושגים אלה נובעים זה מזה וניתנים להחלפה זה בזה. הערך העצמי הוא
המצב הפנימי של האדם, והערכתו העצמית היא הביטוי של ערך זה כלפי
העולם החיצון.
מהו ערכו העצמי של אדם?
ערך עצמי הוא סוג של מצב נפשי, תשתית נפשית, שעל גביה מתפתחים
הכוחות הנפשיים שבאדם. הוא גם תכונה, דחף ואנרגיה יוצרת מיוחדת
מאוד, היכולה להיות חיובית או שלילית. האנרגיה החיובית מעלה את
הערך העצמי, ובכך מעודדת התפתחות חיובית. האנרגיה השלילית, לעומתה,
מורידה את הערך העצמי, ובכך מצמצמת או עוצרת התפתחות זו ואף מעודדת
התפתחות שלילית. ניתן להבין טוב יותר את משמעות הערך העצמי אם נביט
בו דרך זווית הראייה של עצמנו ודרך זווית הראייה של הבורא.
מזווית ראייתנו,
מדובר ברמת הערך העצמי שאנו חשים, לפיה אנו מעריכים ומציגים את
עצמנו כלפי העולם החיצון, ולפיה אנו גם פועלים ומגיבים. זוהי גם
הרמה, שבה אנו מעריכים את הזולת. מכיוון שרמה זו נוטה להשתנות, יש
לראותה כסובייקטיבית.
מזווית ראייתו של הבורא,
מדובר בערך עצמי אמיתי של האדם, שרמתו קבועה. רמה זו היא פועל
יוצא של בריאת האדם בצלם אלוהים. זוהי גם הרמה שה' מנסה לשכנענו
לקבלה כנכונה ולפעול לפיה. על-פי רמה זו מבוססת גם מטרתנו האלוהית
וכמו- כן, ציפיותיו למימושה וליישומה. רמה זו תמיד גבוהה יותר,
ולעתים גבוהה בהרבה מהערך העצמי הסובייקטיבי. במילים אחרות, הערך
העצמי שאנו חשים הוא באופן משמעותי נמוך מערכנו האמיתי.
ערך עצמי גבוה וערך עצמי נמוך
אלה הם שני פנים של אותו מטבע המציגים תכונות מנוגדות המתגלות
אצלנו בנסיבות שונות. הפן של הערך העצמי הגבוה הוא החיובי, ולכן
הוא הפן הטבעי. בפן זה אנו מתפתחים ומתפקדים כראוי, דבר המביא
אותנו לפעול כ"יצירה", שנבראה בצלם אלוהים. לעומתו, הפן השני מתגלה
עקב אי-יכולתנו להציג את הפן החיובי, ולכן אנו פועלים באופן מנוגד
לו, דבר הגורם לנו, לעתים, לפעול כחיה הנוראה מכול.
רמת הערך העצמי עשויה להשתנות בהתאם לנסיבות, ובעיקר על-פי
תגובתנו אליהן. קשה ואולי אף בלתי אפשרי לשמור על ערך עצמי גבוה
כאשר הסביבה מתייחסת אלינו כאל חסרי ערך. אפשר לומר, כי ככל שנשמור
על רמה גבוהה של ערך עצמי, למרות הנסיבות המנסות להורידה, כך תהיה
לערכנו העצמי תשתית יציבה יותר, וכך גם נבטא ערך זה בצורה טובה
ונכונה יותר.
ערך עצמי גבוה
זהו מצב רוחני ייחודי, שבו אנו חשים בעלי ערך. כך אנו מציגים את
עצמנו כלפי העולם. אנו מקרינים חשיבות עצמית, ביטחון עצמי, קרבה
לזולת וחשים נינוחים ומשוחררים. במצב זה אנו מאבדים הרבה מאותן
הפרעות נפשיות ומאותה אי-השלמות שבנו. דבר זה מביא אותנו להתפתח
ולתפקד בצורה נכונה ויעילה הרבה יותר. הערך העצמי הגבוה מביאנו
לראות גם את הזולת כבעל ערך דומה, וכך להעריכו, לכבדו, לרצות להיות
בקרבתו ולסייע לו בכל תחום אפשרי (ראו גם בתת-פרק "דע מי אתה").
להגיע למעמד שבו אנו מתפתחים רוחנית ביעילות, ללא התנגדות
יתרה ובכיוון חיובי, אינו דבר של מה בכך. זהו הישגו הגדול ביותר של
האדם בדרך אל מימוש תכליתו, וכמובן גם השיפור הגדול ביותר שהדימוי
העצמי שלו משיג באמצעות תהליך רוחני אחד ופשוט יחסית. אפשר לומר,
כי אצל אדם בעל ערך עצמי גבוה מתגלה חלק משמעותי מאותו רכיב אלוהי
שרובנו מאמינים, כי הוא קיים
.
הערך העצמי הגבוה, שיש לאדם, והמעמד הרוחני שהוא רכש,
משפיעים משמעותית גם על סוג התחושות שהוא מתנסה בהן. המערכת הרגשית
של האדם אינה נשארת אדישה לשיפור הדרמטי בדימויו העצמי. תחושות אלה
הן חלק אינטגרלי מאותו אפיון שמציג האדם בעל הערך העצמי הגבוה. הן
גם חלק אינטגרלי מאותם החיים המלאים שאדם במעמד זה מתנסה בהם. אם
רמת התחושות החיוביות בהן האדם מתנסה בחיי היומיום הנה פונקציה של
רמת פעילותו הטבעית, אפשר לומר שבפעילות מתוך ערך עצמי גבוה מתנסה
האדם ברמה גבוהה ביותר של תחושות חיוביות.
הביטוי האלוהי "שובה אליי" לפעילות משותפת אחרי ההיטהרות
(העלאת הערך העצמי), כפי שהדבר מפורט בפרק "יום כיפור", מהווה
אישור מהמקור העליון ביותר על טיב המעמד והפוטנציאל התפעולי
המרשים, שנוסף לאדם שהשיג ערך עצמי גבוה. שיפור דרמטי זה אצל חלק
משמעותי מאוכלוסיית כדור הארץ, יביא בעקבותיו גם לשיפור חברתי יוצא
דופן, על כל המשתמע מכך. פעילותה של חברת בני אנוש מתוך סטטוס זה
תביא בהחלט להגשמתה של נבואת הנביא ישעיהו, לפיה יחדלו המלחמות
והסכסוכים בין בני אדם.
האם קיים יתרון איכותי לערך העצמי הגבוה, שהושג על-ידי
ההצהרה האלוהית הבאה לציין מי הוא האדם, על פני הערך העצמי ברמה
זהה שהושג בדרך אחרת? נראה לי שאכן קיים יתרון לטובת הראשון, בכך
שמלבד ביטוי הערכה, נוסף גם ביטוי של קדושה כלפי האדם אתו יבוא
במגע. יתרון זה מביא להופעתן של תכונות חיוביות נוספות, ועקב כך,
גם להעלאה מושלמת יותר של הערך העצמי.העצמי.
יש לנו צורך להיות בעלי ערך עצמי גבוה. הדבר מתבטא ברצוננו להיות
חשובים. צורך זה בא על סיפוקו באמצעות קבלת מזון רוחני מצדו של
הזולת. מדובר על תוכן מילולי ייחודי, אך גם על אנרגיה חיובית
ובונה, הכוללת הכרה ואישור בחשיבותנו. בקבלה הכנה של מזון זה, שני
תוצרים אלה באים לידי ביטוי.
עובדות בשטח מצביעות על כך, שהאישיות בעלת הערך העצמי הנמוך
נמצאת רוב זמנה בצד של קבלת המזון, בעוד זו, שערכה העצמי גבוה,
נמצאת רוב זמנה בצד של הנתינה. הדבר מסביר מדוע האישיות בעלת הערך
העצמי הנמוך מחפשת את קרבתה של האחרת. לאדם בעל ערך עצמי גבוה יש
דחף לספק מזון זה לזולת. דחף זה הוא כה עז אצל אחדים, עד כי הם
מחפשים דרכים להתקרב לנצרך כדי להעניק לו את המזון, ואין סיפוק
גדול מזה, כאשר עולה בידם להצליח במשימה זו. כך משלים הטבע מעגל
נפלא נוסף ומאוד ייחודי להעלאה ההדדית של הערך העצמי בחברת בני
אנוש. עובדות אלה הביאו להופעתן של טכניקות להשגת מזון זה
ולהענקתו. הן נקראות טכניקות להשגת יחסי אנוש משופרים.
כפי שהערכה עצמית גבוהה מסמלת את האחדות, ההכרה, ההערכה והאהבה בין
בני אדם, מסמל ערך עצמי נמוך את הפירוד, אי-ההכרה, אי-ההערכה
והשנאה. אדם בעל ערך עצמי נמוך נוטה לראות אדם אחר כפי שהוא רואה
את עצמו, כלומר, כחסר ערך, ועקב כך לפעול כלפיו בחוסר מוסריות.
במצב זה ייתכנו שתי צורות ביטוי: ביטוי כלפי פנים וביטוי כלפי
חוץ. הצורה הראשונה מכוונת בדרך כלל כלפי האדם עצמו, ואילו השנייה
כלפי הזולת, ובה מתגלה בנו לפעמים החיה הנוראה מכול.
המאפיינים של אישיות זו:
היא נוטה לייצר חיכוכים ובעיות, במצב קיצוני כל דבר הופך לאיום, מה
שגורם לה להגיב בדרכים קיצוניות כמו אי-שיתוף פעולה, נקמנות,
אלימות, שנאה ואפילו הרג. אדם כזה סובל מתסכול, מבדידות, מריקנות,
מתלות בזולת, מקלות דעת ומרגישות יתר. הוא ילדותי, כישלוני ומאשים
את החברה בכישלונותיו ובתסכוליו. הוא סובל מרגש נחיתות, ולכן אינו
מסתדר בחברת אנוש ומתחמק מלהיות פעיל בה. לעתים קרובות אינו מעז
לקחת אחריות ולפעול. עקב יכולתו הנמוכה להשיג דברים בדרך היושר,
משיגים אחדים מאנשים אלה את מבוקשם בדרכים לא מוסריות. הוא מתבייש
באישיותו ומנסה להסתירה, מנסה להציג את עצמו כפי שהיה רוצה להיות.
למרות המכשולים הרבים העומדים בפני אדם מסוג זה הוא מסוגל להעלות
את ערכו העצמי, להתפתח ולצעוד ביעילות אל הקדמה האינסופית וליהנות
מהחיים האמיתיים שמעמד זה מעניק.
טיפוס "בן החורין" וטיפוס "העבד"
גם אלה הם טיפוסים מנוגדים וגם הם מהווים שני פנים של אותו מטבע.
טיפוס "בן החורין":
כשמו, הוא בוגר נפשית ומרגיש חופשי לבטא את עצמו בטבעיות.
טיפוס "העבד":
הוא ילדותי, חש תלות רבה בזולת ומתקשה לבטא את עצמו.
בעוד שטיפוס "בן החורין" שופע בהערכה עצמית גבוהה, טיפוס
ה"עבד" אפוף בהערכה עצמית נמוכה. בעוד שטיפוס "בן חורין" מבטא
באופן נאות את דחפיו וערכיו, טיפוס ה"עבד" מתקשה לבטאם. בעוד
שטיפוס "בן חורין" מתנסה רוב זמנו בתחושות חיוביות, מתנסה הטיפוס
המנוגד לו רוב זמנו בתחושות שליליות.
סמלית ניתן להשוות את אישיות "העבד" לאישיותם של בני ישראל
כשהיו עבדים במצרים, לפני כ- 3500 שנה. איננו צריכים להתנסות
בעבדות כדי לנהוג ולחוש כעבדים. אנו מוצאים טיפוס זה בהרבה בתים
בחברה שלנו, בהם האווירה והחינוך רודניים במיוחד.
אחת השיטות היעילות ביותר לעקירת תחושת העבדות מלבו של אדם
כזה, היא על-ידי טיפוח הכרתו באשר למי הוא באמת.
דע מי אתה
הגישה האידיאלית לפתרון כל הבעיות
האין זה יכול להיות נפלא אם על-ידי יישום אמצעי-על אחד נוכל לשפר
דרמטית את פנימיותנו ואת יכולותינו? אמצעי שגם יביא ליישום כל
ציפיותינו וציפיות אלוהים מאתנו, שיביא לחיים מלאי אושר, שמחה,
חיים מכובדים והשתוקקות לחיים כאלה, לבריאות רוחנית וגופנית
ולאריכות ימים. בכך תיפתח לנו הדרך לחברה אוהבת, עוזרת ומעודד,
להתאמת הדורות הבאים לאתגרים הגדולים שהעתיד מעמיד בפני האנושות,
להתקדמות יעילה ובטוחה של האנושות אל אותה המטרה שבעבורה נברא
האדם, וכל זה לאורך ימים? זו איננה פנטזיה או אוטופיה, הדבר אפשרי
בהחלט. המשך פרק זה יציג ויוכיח זאת.
במצב הנוכחי, אין לאנושות בררה, הרי לא תבחר בשואה גרעינית
במקום בחיים מאושרים על כל המשתמע מכך. דבר דומה נאמר מפי משה לפני
כ- 3200 שנה: "ראה, נתתי לפניך את החיים ואת הטוב, את המוות ואת
הרע, ובחרת בחיים". כלומר, אלוהים מבקש מהאדם לבחור בחיים, מכיוון
שלפי דעתו יש לו עבור מה לחיות. לגאוותי ולשמחתי, האמצעי שמאפשר
להשיג חיים מלאים ומאושרים אלה נמצא בדבר אלוהים.
ההצהרה האלוהית, כי "אלוהים ברא את האדם בצלמו",
היא האמצעי שאנו דנים בו כעת. זה האמצעי הדרמטי ביותר ואולי היחיד,
המעלה בצורה אמיתית את הערך העצמי של האדם. קבלת אמת זו, היא שתעלה
את ערכנו העצמי. בכך פותחת ההצהרה הנפלאה את שערינו הרוחניים לכל
התפתחות טבעית. לא רק אנחנו בעלי ערך עצמי גבוה, גם הזולת נברא
בצלם אלוהים, לכן גם ערכו העצמי גבוה, ולפיכך פניותינו אליו יהיו
בהתאם, כלומר, בכבוד ובהערכה.
אם נבחן בפירוט את העוצמה הרבה הטמונה בהצהרה אלוהית זו,
ולכל אורך הספר, ניווכח שהיא לא רק משיגה את המטרות המוזכרות, אלא
גם הרבה מעבר לכך. ההצהרה אמנם קצרה, אך יש בה תוכן מרשים ועצום
יותר מכפי שאי-פעם זכה האדם לקבל.
|
