האדם ומימוש תכליתו

מורה דרך לעשיית הטוב ולחיים המלאים והמאושרים

מאת אברהם אדר

היש לאדם תכלית

לשמוע  בקול אלוהים

 הביטוי שטמונה בו  בעיית האדם אבל גם  הפתרון האלוהי לבעייה זו

דף זה יעסוק בהוכחתו, הצגתו ומטרתו של מהות  הביטוי האלוהי "שמעו בקולי" המופיע פעמים מספר בתורה שבכתב, בתהלים ובירמיהו. כמו כן נשיב לשאלות שיצוינו בהמשך.  גם נוכיח מה היא "עבודת אלוהים" והפועל היוצא מכך.

הערה:   הביטוי "לשמוע", כפי שניתן להתרשם הינו יותר משמיעה. הכוונה היא להבין, להפנים.

השאלות שעליהן נענה:

מה הוא התוכן (השיפור) שאותו אלוהים רוצה שעם ישראל יפנים ?

האם מדובר בלהפנים תוכן זה ולא תוכן אחר?
מה הוא האמצעי שאתו נממש שיפור זה.

האם הכוונה להפנמה בלבד, או גם לפעילות ייחודית , ואם כן- מה היא ולמה?

מה היא המטרה שאלוהים רוצה להשיג באמצעות הפנמה זו? 

איך נפנים את השיפור המוזכר?

מהוא "האל הזר" שבנו  המפריע שנשתפר ואיך ניתן לסלקו?
מעורבותה של דת ישראל באי שיפור זה

למה אלוהים בחר   בבני ישראל ולא בעם אחר? 

מהו התנאי האלוהי לעם נבחר?

למה  נמסר השיפור באופן נסתר?

האם מסוגלים אנו לממש שיפור זה ובאלו תנאים?

האם ישראל שיפר את תכונותיו באמצעות תוכן זה?
מהי הסיבה העיקרית לאי שיפורה?

להלן הציטוטים המכילים ביטויים אלה:

"ועתה, אם-שמוע תשמעו בקלי, ושמרתם את-בריתי; והייתם לי סגלה מכל-העמים"–שמות יט/5.

"היה, אם-שמע תשמעו אל-מצותי, אשר אנכי מצוה אתכם היום; לאהבה את-יהוה אלוהיכם ולעבדו

, בכל-לבבכם ובכל-נפשכם"    דברים יא/13.

"והיה, אם-שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך, לשמר לעשות את-כל-מצוותיו, אשר אנכי מצוך היום
ונתנך יהוה אלהיך, עליון על כל-גויי הארץ"
,  דברים כח/1

"שמע עמי, ואעידה בך ישראל, אם-תשמע-לי, לא-יהיה בך אל זר; ולא תשתחוה,

 לאל נכר"   תהלים פא/9-10
 

"כי לא-דברתי את-אבותיכם, ולא צויתים, ביום הוציא אותם מארץ מצרים על-דברי עולה, וזבח. 
  כי אם-את-הדבר הזה צויתי אותם לאמר, שמעו בקולי והייתי לכם לאלהים, ואתם תהיו-לי לעם     והלכתם,  בכל  הדרך אשר אצוה אתכם, למען ייטב לכם.      וְלֹא שָׁמְעוּ  

 וְלֹא־הִטּוּ אֶת־אָזְנָם, וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצוֹת, בִּשְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע; וַיִּהְיוּ לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים" ירמיהו ז/22-24

 
מה הוא התוכן שאותו אלוהים רוצה שעם ישראל "ישמע" תהילים פרק פא/  9-15.

כפי שהוכח בפרק הפתרון האלוהי מדובר במימוש השיפור האלוהי מהתורה שבכתב הבא לפתור את בעייתו הנפשית של עם ישראל (האל הזר שבתוכו),כדי שיתפקד באופן משופר ונכון (שלא ישתחווה לאל  הנכר) 

אלוהים רואה את האדם כ יצור חיובי, חכם, מתפתח ובעל תכלית רמה ביותר ורק עקב אי שלמותו הוא מבצע את הרע (חוטא), לכן מציג כבודו לאדם  שיפור ייחודי כדי להביאו לעשות את הטוב בלבד.

האם מדובר בלהפנים תוכן זה ולא תוכן אחר?

כבר מפרק תהלים המוזכר לעיל ניתן לזהות אזהרה זו.

הנביא ירמיהו בפרק ז/22-24 המצורף מחזק  אזהרה זו  כשמצטט את אלוהים שלא דובר אחרי יציאת מצרים על עניין של זבח  ועולה,  אלא דובר לשמוע בקול אלוהים   והתורה שבכתב מלאה בציווים אלוהיים  להקרבת קורבנות
 

ברצוני לתת את דעתי למטרת הופעתה של אזהרת ירמיהו ולהשלכותיה. 

הקרבת הקורבנות בוודאי היוותה הפרעה מאוד בסיסית למימוש השיפור האלוהי על-מנת שכבודו יתבטא כך. 

 מה הפריע לבני ישראל  לשמוע בקול אלוהים כלומר  לממש את ה שיפור האלוהי? 

 כדי להוכיח זאת,   עלינו להציג לפני כן  את הסיבה העיקרית שבגללה  בני ישראל הגישו קורבנות באופן מתמשך.

 הם   עשו זאת למען קבלת סליחה על עשיית הרע (חטא)  ולשם קבלת עזרה בנושאים שלא היו  מסוגלים להשיגם בעצמם. כלומר החזיקו באמת פנימית כזו   שהביאה אותם לתפקד כך.

כיוון שאמת זו מכילה ההפרעה,  עליה להיות מנוגדת לאמת בה אלוהים רואה את האדם, כלומר החזיקו באמת  שהם יצורים חוטאים  ונחותים .

דת ישראל ראתה ועדיין רואה את האדם כיצור חוטא  (יצור שלילי)  המבצע מטבעו את הרע  ללא יכולת  להפסיקו. כדי שהאדם יקבל הסליחה  על חטאיו,  הורתה הדת בשם אלוהים לקבל אותה באמצעות הקרבת קורבנות, תפילה ועוד.
 העם קיבל פתרון זה  ומימש אותו. כך התפתח   באדם בשם אלוהים דמוי עצמי של חוטא (של יצור שלילי) עם כל השלילה שבדבר.
הערה בני ישראל הקריבו קורבנות גם לפני כן, כלומר החזקת דימוי העצמי של חוטא היה כבר אז נחלת רבים.  הקרבת קורבנות בשם אלוהים חיזקה מעוד אמת פנימית שלילית זו.
דבר דומה ניתן לומר גם לגבי התפילה. אין זה פלא שלאחר חורבן בית-שני התפילה החליפה את הקורבנות. 

לפי העיקרון הפסיכולוגי שבפרק דימוי-עצמי, החזקת -אמת שגויה זו, לא רק מביא את האדם  שיבצע את הרע  כלפי סביבתו ולפעמים כלפי עצמו ללא יכולת להפסיקו,   אלא גם פוגע קשה בהתפתחותו החיובית ובתפקודו היצירתי  ובכך פוגע בעיקר  שאלוהים שתל באדם.
באופן זה התרחקו בני ישראל יותר ויותר  מהפתרון  האלוהי שכבודו מאוד רצה במימושו,  במיוחד שפתרון זה ניתן באופן חסוי.
 

עתה מסוגלים אנו להציג את משמעותו של הביטוי "אל זר" מתהלים פרק פא
באופן כללי ניתן להגדירו כבעיה נפשית בסיסית קשה באדם  המחזיק באמת שהינו חוטא (יצור שלילי)  בשם אלוהים
באופן דומה ניתן להציג את משמעות הביטוי "להשתחוות לאל הנכר" שהינו לעשות את הרע בשם אלוהים.

בשל הדמיון בין האל הזר ובין הדימוי-העצמי שהאדם הוא  יצור  שלילי ונחות . ניתן לזהות אל זר זה כ הבעיה הנפשית העיקרית של האדם הדתי שגרמה ועדיין גורמת לקושי הבסיסי   להשתפר ולתפקד באופן חיובי ומתקדם, המביאו  מטבעו  להשתחוות לאל הנכר, כלומר לעשות את הרע.
ניתן בהחלט לקבוע שהחזקת אל זר זה   הינו הגורם העיקרי שהפריע לעם ישראל  אז וממשיך  להפריע היום  לממש את השיפור  האלוהי. 
 

מה הוא האמצעי  שאיתו נממש את ה שיפור ה אלוהי, אפילו ממצב נפשי קשה זה ?

פרק יא/13 מספר דברים המצורף  מציין זאת. באמצאות "מצוותי" (כל המצוות שלי).
ומה הם כל המצוות של אלוהים? על כך עונה  פסוק זה- אהבת אלוהים

אבל אהבת אלוהים מביאה לאהבת האדם, כיוון שמי שאוהב בכנות את כבודו אוהב באופן טבעי את בריאתו- ובייחוד את האדם. לכן- אהבת אדם היא האמצעי שיממש שיפור זה.
להוכחה דומה בנידון ראה גם פרק מצוות

הערה-לא ניתן לממש את אהבת האדם ישירות מהמצב של "אל- זר ", דרוש לפני-כן לשפר תכונות נפש מסוימות.

הקיום הנכון של : שבת, יום כיפור, יצאת מצרים ואהבת אלוהים. יבצעו שיפור זה

כיוון שקיום נכון של מצווה קשור לפעילות ייחודית, ניתן לומר שעשייה חיובית באהבה לטובת הזולת והחברה יממש  אהבת אדם  .

עתה ניתן להוכיח ולהציג את משמעותו של המושג "עבודת אלוהים" (לעבדו, בכל-לבבכם ובכל-נפשכם)    דברים יא/13.     זו היא עשייה ייחודית האמורה להתבצע באופן מתמשך ובכל תנאי.

 כיוון שהקרבת קורבנות יורדת מהפרק ועקב הקרבה של ביטוי "לעבדו"  לאהבת אלוהים שבציטוט, (שהיא בעצם אהבת האדם) מוביל אותנו הדבר ש"לעבדו",  הכוונה לבצע באהבה, באופן מתמשך וברמות הולכות וגובהות עשיות חיוביות לטובת האדם והחברה.

כוון שהסיכום המוצג מהווה עיקרון, אני מרשה לעצמי לומר שבכל מקום  (בתנ"ך בכלל ובתורה בפרט), בהם מופיע הביטוי "עבודת אלוהים'" הכוונה לעשייה חיובית לטובת האדם והחברה.

זו היא הפעילות הייחודית שאלוהים רוצה שהאדם יעסוק רוב זמנו בכל-לבבו ובכל-נפשו. זו היא גם הפעילות שאלוהים מבקש מאיתנו לעסוק כשנלך בדרכיו. זו היא גם הפעילות שנבצע כשנממש את תכליתנו. לשם כך התגלה כבודו לאדם, סיפק לו דרך עם ישראל את התהליך השיפור המוזכר והשקיע רבות שישראל יממש אותו כדי להוות דוגמה לחיקוי ליתר העמים  .  ועקב פעילות זו יוענק לעם ישראל הדברים שהמשך הפרק מספר דברים יא/13 מציג .  
זאת היא  הסיבה המשוערת לאזהרות אלוהים המוזכרות   בירמיהו   ז/22-23  , תהילים פא/9-10

למען מה  השיפור הזה?

1. למען האדם על כדור הארץ.

2.למען מימוש מטרה אלוהית רחבה יותר.

למען האדם על כדור הארץ

א.לטובתו האישית. הסיבה לכך מובנת מעצמה.

ב.למען השגת מעמד  ייחודי לעם ישראל ,  כפי שהדבר מפורט בציטוטים המצורפים: שמות י"ט/5 ודברים  כ"ח/1   כנראה כדי לסייע שעמים אחרים יאמצו   מה שיש לעם ישראל להציע.

למען מימוש מטרה אלוהית רחבה יותר כפי שמוצג בירמיהו ז/23- "והלכתם בכל הדרך אשר אצוה אתכם למען ייטב לכם".

 דעתי   היא למען לסייע  בפיתוח  אוכלוסיות מחוץ לכדור הארץ. לפרטים נא לעיין בפרק האם יש לאדם יעד

למה קיבלו בני ישראל תהליך שיפור זה באופן נסתר?

 אני מניח, כיוון שעם ישראל אחרי יציאת מצרים לא הכיל את הרמה הרוחנית-נפשית הדרושה כדי לממש  את תוכנו האמיתי.   המטרה המשוערת הייתה שעם התפתחותו הנפשית , הוא יגלה את תוכנו האמיתי, יזהה את הטוב שבו ומטבעו יממש אותו באופן נכון.

למה אלוהים בחר בבני ישראל ולא בעם אחר?
 כנראה  שמצא באברהם וכך בצאצאיו את בני  האדם המתאימים  ביותר לעשייה ייחודית זו.

מהו התנאי האלוהי לעם נבחר? 

,לפי ירמיהו ז/22-23,  (המוזכר לעיל) "שמעו בקולי" והייתי לכם לאלוהים, ואתם תהיו-לי לעם".

האם מסוגלים בני אדם בכלל ועם ישראל בפרט לממש את השיפור המוצע? 

בוודאי שכן,  כבודו לא היה מעניק לנו אותו ומבקש שנשתפר בו לו לא היינו יכולים לעשות כן.

האם ישראל  מימש את התהליך השיפור האלוהי שהוענק לו?
לדאבוננו הרב , על אף הזהרותיו של משה, הנביאים ואלוהים עצמו, שיפור זה לא מומש עד היום.
מה היא הסיבה העיקרית לכך?
היא אי יכולתו של העם להשתחרר  מהאמת השגויה שהם יצורים  שליליים.

הערות

 הדימוי העצמי השגוי המוזכר עדיין מאוחסן  בחלק גדול של אוכלוסיית כדור הארץ והינה הסיבה העיקרית לעשיית הרע שהאדם מבצע הן לזולתו והן לעצמו, דבר שהביא למצב  המסוכן בו אנו שרויים כיום .

עם ישראל קיבל תוכן ייחודי כדי להשתפר ולהות דוגמא נכונה לחיקוי וכך לרפא את האדם מעשיית הרע. עקב הסיבות המוזכרות דבר זה לא קרה.

אבל תוכן זה  פתוח לעולם למעלה מאלפיים שנה   ולמרות זאת, הוא   התגלה רק בימים אלה ועדיין למעטים בלבד. זוהי תוצאה אופיינית של חולשת  אדם,   המהווה  טרגדיה גדולה וגם סכנה גדולה לקיומו.

לסיכום בהתאם לכל הנאמר ניתן לקבוע ברמה גבוהה של ביטחון   שהדימוי המביא   את האדם לראות  עצמו וגם את הזולת  כיצור שלילי  הינה הסיבה העיקרית   לקושי הבסיסי להתפתחות חיובית ועקב כך לעשיית הרע, לכל אורך ההיסטוריה האנושית.

  כדי להצליח במימוש השיפור הערכי בכלל  ובמימוש השיפור האלוהי בפרט , עלינו  תחילה להשתחרר מהדימוי השלילי המוזכר ולקבל את הדימוי שאנו יצירה חיובית חכמה ומתפתחת.

השהייה התקופתית בקודש של השבת (מצב מדיטטיבי מיוחד) תמיס באדם דימוי עצמי שלילי זה ותצמיח בו את הדימוי העצמי שהוא יצור חיובי, חכם ומתפתח וכך תעודד את  התפתחותו החיובית כולל הפועל היוצא מכך.