האדם ומימוש תכליתו

מורה דרך לעשיית הטוב ולחיים המלאים והמאושרים

מאת אברהם אדר

היש לאדם תכלית

תכלית אדם, עשיית הטוב האמיתי

אם האל ברא את היקום לפי העיקרון של הטוב, הגיוני להניח שהסיבה להופעת כל תופעה הנה  מימוש הטוב. לכן אפשר לומר בביטחון, שהאדם כיצירה שנבראה בצלם אלוהים, בוודאי מסוגל לממש את הטוב, ועקב כך מסוגל לממש את תכליתו באמצעות הטוב. אם כן, ניתן לומר, כי האדם נברא כדי לממש את הטוב. כיוון שטוב זה עשוי להימצא בכל מקום, טבעי הדבר שניתן יהיה לבטא את הטוב בכל תחום.

מודעות האדם לקיום ולמימוש הטוב

הקושי ב מימוש הטוב הוא שמעטים מכירים אותו, ועוד פחות מבטאים אותו במודע. בתת-פרק זה ננסה להניח את היסודות לפתרון בעיה זו.

 גם במקרה זה באים הפילוסופים של יוון העתיקה לעזרתנו, עם ההיגיון וכושר ההתנבאות הנפלא שלהם. אחד מגדולי הפילוסופים בכל הזמנים, אפלטון, אמר בהקשר זה כך:

האדם הוא יצור טוב, לכן יכול לממש את הטוב.

הוא עושה את הרע כיוון שאינו "מכיר" את הטוב.

האדם המכיר את הטוב ינהג לפיו יידע את האחר על כך.

גם בתנ"ך אנו נתקלים בביטויים הקשורים בטוב ובמה שהוא מייצג, אזכיר אחדים מהם:

"ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע ובחרת בחיים" (לפי דברים ל,              15).

"אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי, ושבתי בבית ה' לאורך ימים" (תהילים כ"ג, 6).

הערה: אני מאמין שהן הפילוסוף פלטו, הן משה והן דוד המלך התכוונו ל הטוב האמיתי.

 השאלה הגדולה היא אם משה, דוד המלך ופלטו הכירו את המהות של הטוב האמיתי. אילו התגלה טוב אמיתי זה בידי האדם, לפי הצהרת פלטו, בוודאי היה מביא אותו לידיעת החברה האנושית, שהייתה מאמצת אותו כדרך חיים.

 ברצוני להוסיף דעה אישית: אילו ביטא האדם במודע הטוב האמיתי, היה נחלץ מזמן בכוחות עצמו ממצב הביש בו הוא שרוי, או לחלופין, היה יוצא ממערת הצללים של הפילוסוף סוקרטס אל העולם האמיתי.

 עובדות אלה מצביעות על כך שהאדם עדיין לא גילה טוב זה, ועקב חולשתו כנראה שגם אין סיכוי רב שהאדם יגלהו אי-פעם בלי עזרה ממקור עליון. יחד עם זאת, אחדים מבני האדם מבטאים טוב אמיתי זה בצורה תת-הכרתית, ברמה זו או אחרת.

ברור לנו, שהבורא עצמו מכיר את הטוב האמיתי, ואין ספק שמסר מידע זה ליצירה שנבראה בצלמו. לכן דברי ה' חייבים להכיל טוב זה. אנו מסכימים, בוודאי, לכך שדרכי ה' הן אמנם הביטוי של הטוב המוחלט. כאשר ה' מבקש שהאדם ילך בדרכיו, הוא מבטא בכך את רצונו שהאדם יכיר את הטוב  האמיתי ויממשו במודע.

מה קורה בשטח 

האדם נברא כדי לממש את הטוב

עובדות בשטח מאמתות קביעה פילוסופית זו. האדם מממש את הטוב על-ידי ביצוע דבר "שהוא משתוקק לו, הנראה לו" ומסרב לממש את הרע על-ידי אי-ביצוע דבר "שהוא עוין לו, שלא נראה לו"; ואם בכל זאת הוא עושה אותו, הוא פועל מתוך כורח. עקב תכונה ייחודית זו ניתן לאשר, כי האדם נברא כדי לממש  הטוב.

כיוון שהאדם נברא כך, יפעלו בו כל הכוחות היצירתיים, כאשר יבצע עשייה מתוך השתוקקות. כלים יצירתיים אלו לא יופעלו כאשר יבצעה מתוך כורח. אני מניח שלכל אדם ניסיון אישי בתחום הזה.

לאדם דחף לממש  הטוב

האדם מממש הטוב באמצעות דחף או צורך. דחף זה הוא הגורם שמגשים את סיבת בריאתו של האדם כפי שנברא, לכן הוא הדחף הבסיסי ביותר שלו. הוא הדחף שעשוי להפעיל את יתר הגורמים באדם כדי שיתרמו את חלקם ל מימוש הטוב.

 דחף זה מופיע באדם בעוצמה רבה יותר מכפי שהוא קיים בכל ברייה נחותה ממנו. הוא בא לא רק כדי לגרום לביטויו של הטוב, אלא גם כדי להביא את האדם לחקור, לגלות, ליידע ולשכנע את הזולת ואת הסביבה לממש טוב זה. אנו מזהים בחיי היומיום ביטויים של הדחף, ולפעמים גם את רמת עוצמתו. אנו מזהים אותו, למשל, בנטייתו של האדם לעזור לאחר, ברצונו לפרסם ולבצע את הטוב, כשם שעיתונאי מפרסם את כתבותיו וכשם שמדען מפרסם את מחקריו. מוכרת לנו גם התופעה, שהאדם מוכן לסכן את עצמו עבור פרסומו ועשייתו של הטוב. הערך העצמי הגבוה של האדם מפתח מטבעו דחף זה, והאהבה מוציאה אותו אל הפועל.

הבעייתיות בביטוי הטוב האמיתי

אדם המחליט לעשות דבר מסוים ביזמתו, יבצעו רק אם יאמין שבעשייתו הוא יממש את הטוב. השאלה היא, האם  טוב  זה הוא הטוב האמיתי.

 אם אנו מסכימים לכך שאדם הוא יצירה לא מושלמת ולכן מטבעו הוא מבצע הן את הטוב והן את הרע, אזי הטוב שהוא מבצע יהיה טוב סובייקטיבי, כלומר "טוב פרטי" שאינו בהכרח טוב אמיתי. בעשותו כן הוא עלול לבצע דווקא את הרע. נקרא לרע זה "הטוב השקרי". כיוון שאדם מבצע טוב שקרי זה על בסיס החלטה חופשית, הוא מבצע אותו באופן יצירתי, כלומר בגיוס כל היכולות שבו, דבר שמתבצע בדרך כלל ברמה הגבוהה ביותר.

 עשיית הטוב השקרי נמנית עם הגישות הבסיסיות והייחודיות של האדם, והיא בין חולשותיו הגדולות. גורמים שונים בחברת בני אנוש מנצלים חולשה זאת למטרותיהם, בין אם הן חיוביות ובין אם הן שליליות. חולשה זו היא שאפשרה את ביצוע הזוועות הנוראות ביותר של האדם כלפי זולתו, ויש לה חלק ניכר בהפיכת היצירה הנפלאה שנבראה בצלם ה' לחיה נוראה מכול.

 הכלי הרוחני העיקרי המביא את האדם לקבל את הטוב השקרי, הוא כוח האמונה. כיוון שהוא מביא את האדם לקבל דבר-מה לא מוכר כאמת ללא הוכחת אמיתותו.

 איך נגרום לכך שהאדם יבטא במודע את הטוב האמיתי? איך נוכל לזהות את הטוב השקרי ולדחות את ביצועו? הערך העמי הגבוה שבנו יביאנו לזהות את הטוב השקרי וביטוי האהבה יביאנו לעשות במודע את הטוב האמיתי.