האם יש לאדם תכלית
בפרק זה נבחן את השאלה החשובה והעקרונית הזו  באמצעות שלוש גישות:
מדעית, דתית-יהודית ופילוסופית - וננסה למצוא לה מענה. 
 

הגישה המדעית

לפי השקפותיו הרשמיות של המדע, אין לאדם תכלית, כלומר אין לו יעד שנקבע לו מראש. היקום והחיים על כדור הארץ, כולל האדם, התפתחו באופן מקרי. תיאוריות שונות פותחו בדבר הופעת חיים אלה, אבל עם הזמן הוכח שאין להן בסיס מוצק.

הגישה הדתית-יהודית

על-פי היהדות, היקום ומה שיש בו נבראו על-ידי האל, כפי שהדבר מתבטא בתורה בפרשת בראשית, ולאדם, כחלק מהיקום הזה, יש יעד.

 חוגים בעלי סמכות נתנו דעתם על כך, ש תכלית אדם היא להלל את הבורא ולהזכיר לו את מידותיו הנעלות. גישה ייחודית זו היא של רבי סעדיה בן יוסף, אישיות מוכרת בעולם המחשבה הדתית מימי הביניים. לדאבוני, קשה לקבל גישה זו ולו מהסיבות הבאות:

 כיום הורה אינו מביא ילדים לעולם, מגדלם ומכינם לחיים עצמאיים כדי שמטרתם העיקרית תהיה להזכיר לו את מידותיו הנעלות. קל וחומר הוא שהאינטליגנציה האינסופית הנקראת אלוהים אינה נוהגת כך. לכן מטרה זו אינה יכולה להיות סיבת בריאתנו. גם הפילוסוף היהודי הדגול מימי הביניים ומחבר ההלכה, הרמב"ם, החזיק באותה דעה.
 

הגישה הפילוסופית

כיוון שהיקום המוכר לנו מבוסס על חוקים הגיוניים, כפי שהדבר הוכח במבוא, לא ייתכן שהאינטליגנציה האינסופית בראה דבר ללא סיבה חשובה ועקרונית, כלומר, ללא סיבה אלוהית. על אחת כמה וכמה זה נכון בנוגע לאדם, שהוא היצירה הנפלאה שנבראה בצלם אלוהים.

 המסקנה המתבקשת מכך היא, שכפי הנראה, האל ייעד לנו תכלית מתאימה, שהחתירה למימושה תגרום לנו גם להתפתח ולהתנסות בחיים מלאים ומאושרים.

 בספרות הרלוונטית מתארים את האדם כ"מבצע", שתפקידו העיקרי הוא השגה רצופה של יעדים ייחודים. כולנו מכירים את התסכול שאנו חשים, כאשר איננו מצליחים להשיג אותם. אמנם מדובר ביעדים קצרי מועד, אך אם נחברם זה לזה, נזהה את שביל התקדמותנו.

היעד האלוהי של האדם לפי הגישה הפילוסופית

בפרק דע מי אתה הוכחנו, שאנו מתפתחים באופן רוחני ותמידי וכך צועדים אל יכולתו של אלוהים או, במילים אחרות, אל הקדמה האינסופית. האם צעידה זו היא בעצם יעדנו האלוהי או לפחות חלק ממנו? נראה שכך הדבר.

מדוע ברא האל יצור כה מתוחכם כמו האדם?

כנראה כדי שיוציא אל הפועל פעילות ייחודית. פעילות זו חייבת להיות מותאמת ליכולת הקדמה האינסופית שלנו ואולי אף להפעילה. כדי לבצע פעילות זו חייבות להיות טמונות בנו תכונות ויכולות מתאימות.

 בפרק  דע מי אתה הגענו גם למסקנה, שאנו נמצאים מטבענו בדרגה אחת נמוכה מהבורא, כלומר משניים לאל. יש לשער שמעמד זה מקנה לנו את היכולת לבצע פעילויות דומות לאלה שמבצע האל. האם זאת בעצם תכלית אדם? כלומר, להיות סוג של בורא משנה? לא רק שתפקיד זה אפשרי בשל המעמד שאלוהים העניק לאדם, ולא רק שהכלים שניתנו לאדם משרתים תפקיד זה, אלא גם, כפי שנראה בהמשך, לתפקיד זה קשר הדוק עם המתרחש במציאות     אלא שיכולתו של האדם בן זמננו רחוקה מאוד מלדמות לזו של אלוהים. אם כן, כיצד תפקיד זה יכול להתממש? התממשותו יכולה להתרחש בתוך הרמה התפקודית העכשווית. כלומר, תפקידו האלוהי של האדם או תכליתו הם להיות בורא משנה ברמתו התפקודית העכשווית לאורך צעידתו אל הקדמה האינסופית.

הוכחה נוספת לכך שהאדם מסוגל לבצע פעילות דומה לזו של האל

בתורה, ובעיקר בספר "דברים", מצויות פניות רבות של אלוהים אל האדם "ללכת בדרכיו". במה דברים אמורים? יש להניח כי מדובר בפעילות דומה לזו של האל. כפי שהוכחנו בעבר, לא ייתכן שהאל יבקש מהאדם לעשות דבר ללא סיבה רצינית ועקרונית, ובלי להיות בטוח שהאדם מסוגל לכך. בקשתו של האל ללכת בדרכיו מוכיחה יכולת זו.

סוגי הפעילויות של בורא משנה

אם היקום מתפתח ללא הרף מיום שנברא, הגיוני להניח שמדובר בפעילות בתחום ההתפתחות, ותכליתה היא השלמת הבריאה. אל לנו לשכוח, כי על מנת שפעילות זו תהיה יעילה, יש קודם כול לשמור על הקיים. לכן ניתן לומר עקרונית, שהפעילות תתמקד באחזקה ובפיתוח של הבריאה הראשונית. היא עשויה לכלול פעילויות כמו:

ליזום, לעודד ולבצע את אחזקת הקיים ופיתוחו.

לשפר את היכולות הרוחניות הטבעיות באדם ולהביאן לתפקוד מתמשך ונכון.

ליצור אמצעים וידע לפיתוח זה.

להביא את הפיתוח לידי מימוש מתמשך ולפקח עליו.

     באופן עקרוני מדובר בעשייה המבטאת את "הטוב האמיתי", ביטוי שיפורט בפרק "תכלית אדם".  לכן:

תחזוקת האדמה, על מרכיביה, ופיתוחה – הן בריאת משנה.

שיפור תנאי המחיה של היצור החי בכלל ושל האדם בפרט – הם בריאת משנה.

מחקר ופיתוח בכל תחום חיובי ומימושם – הם בריאת משנה.

עזרה לזולת בכל תחום דרוש – היא בריאת משנה.

שיפור היכולות הרוחניות הטבעיות של האדם – הוא בריאת משנה.

יצירת דור חדש ומשופר, שיעמוד בהצלחה באתגרי העתיד – היא בריאת משנה.

יצירת חברת אנוש אוהבת ומעריכה את הזולת – היא בריאת משנה.

להביא לכך שהאדם יממש את מה שנאמר כאן – גם זה בריאת משנה.

ניצול טוב יותר של פוטנציאל הבריאה

אחד התפקידים שעבורם נבראנו הוא להביא לניצול טוב ויעיל יותר של פוטנציאל הבריאה. כלומר, להיות מעין בעלי בית הדואגים לכול.

 איך היה נראה כדור הארץ אילולא היה קיים האדם, או כל יצור אחר בעל יכולת יצירתית דומה לשלו? התשובה מובנת מאליה: מקום פראי, מוזנח, הדומה לכל מקום ללא השגחת בעל בית. לכן מובן ומוסכם שתפקיד זה דרוש. אנו מודעים לכך שהאדם תרם לעלייה דרמטית בניצול פוטנציאל הבריאה על כדור הארץ, אולם אנו גם מודעים לכך, שהוא גרם לו נזקים רבים.  יש לציין, שקיבלנו את כדור הארץ במצב כזה שיהווה שדה ניסויים נרחב להתפתחות ולרכישת ניסיון, להצלחת תפקידנו כבוראי משנה.

השלכותיו הנוספות של תפקידנו כבורא משנה

התפקיד מטיל עלינו בעיקר אחריות רבה, אך גם גומל לנו בהתנסות בחיים אמיתיים, כולל הזכות הגדולה להיות שותפים, ולו זוטרים ביותר, להתפתחותה של בריאת ה'.

 אנו עדים לקיום מעגל תהודה טבעי ונפלא, המכיל את שתי התכליות של האדם, שעליהן הרחבנו את הדיבור:

צעידתו אל הקדמה האינסופית

מימוש תפקידו האלוהי לאורך צעידה זו

תכליות אלו משלימות ומפתחות זו את זו, ומלוות בגמול נפלא לאורך התקדמותנו.

סיכום: הסיבה לבריאת האדם במתכונתו הקיימת היא כדי שימלא תפקיד חשוב והכרחי של בורא משנה, בכל הרמות, בכל גוני החיים, בכל בריאת ה', ולא רק על כדור הארץ. מילויו הנכון של תפקיד זה הוא הפתרון היעיל ביותר, ואולי היחיד, היכול למזער את הסכנות האיומות העומדות היום בפני האנושות. זוהי גם השיטה היעילה ביותר לפתח את יכולותיו של האדם. ללא תפקיד זה לא היה מניע ליצור יצור כה מתוחכם. זאת הסיבה לכך שתפקיד זה הוא התכלית הסופית של האדם, כשכל יתר התכליות והאמצעים באים לשרת אותה.

 האנושות עומדת היום לפני קיומן של טיסות בין-כוכביות לחקר היקום, שיחלו בחקר מערכת השמש ויתרחבו גם מחוצה לה. יש סיכוי סביר שנמצא חיים דומים פחות או יותר לחיים על כדור הארץ. תפקידו של האדם כבורא משנה יקבל דחיפה דרמטית קדימה. האנושות תעמוד בפני אתגרים שלא התנסתה בהם בעבר, אולם כיצירה שנבראה בצלם אלוהים, היא בוודאי תצליח גם במשימות נפלאות אלה. לכן חשוב מאוד שנתכונן היום למבחנים הדרמטיים שיתקיימו מחר.